רעות בן זאבReut Ben‑Zeev

העבודה חוקרת את המתח שבין ספונטניות למבנה. קווים חופשיים מתעוררים בתלת־ממד, ולוכדים מחווה רגעית שהופכת לצורה זורמת ומוחשית.

ביצירה זו, קווים חופשיים מתפרקים ונבנים מחדש לשכבות של תנועה וזרימה. החיבור בין הסגול, החאקי והשחור יוצר דיאלוג בין אנרגיה פנימית לריסון צורני, בין חופש לבין שליטה. השם „קרעי תנועה” מבטא את הדינמיקה שבין סדר לאקראיות, ואת האופן שבו האור והצל חושפים עומק משתנה בכל זווית מבט. העבודה מזמינה התבוננות איטית — כזו שבה הקו, הצבע והחומר מתמזגים לרגעים של תנועה מתמשכת.

"שכבות של חזרתיות" לוכדת את מהות הסימון האינטואיטיבי, בהדהוד למקצבים החוזרים של סקיצות ראשוניות.כל אלמנט מובלט יוצר משחק אור וצל, ויחד הם מתארגנים לתבניות ריתמיות המשתנות עם נקודת המבט.גווני ירוק טבעיים, לבן רך וניטרלים עמוקים משרים תחושת עומק ותנועה מדיטטיבית

יצירת קיר הבוחנת קומפוזיציה גאומטרית תלת־ממדית, בהשראת המורכבות של הנוף העירוני. שכבות וצללים מצטברים לכדי מבוך חזותי דינמי, המשקף את הקצב והצפיפות של העיר המודרנית.

יצירה שהופכת גיאומטריה לנוף חי של אור, צל ומרקם. כל צורה בולטת החוצה בקצב ובכוונה, בעוד פלטה של כחולים קרים, אפורים וגווני אדמה יוצרת הרמוניה לצד ניגוד. העבודה מורכבת מ־233 חלקים, שכל אחד מהם מוסיף שכבה של תנועה ועומק למכלול השלם.

חמסה – היד המגינה החמסה היא הרבה יותר מסמל גרפי — היא שפה. היא מדברת אלינו בלחש — חוצה דורות, דרך ידיהן של סבתותינו, על קירות, תכשיטים, קמעות. היד הפתוחה מבקשת לעצור את הרוע — “עין הרע, התרחקי” — אך גם לפתוח מקום לטוב. היא מגינה, אך גם מזמינה. היא סמל לאינטואיציה, לאימהוּת, לאמונה שקטה שהעולם יכול להיות טוב יותר — אם רק נבקש בנועם. גם מי שאינו מאמין במזל יכול לחוש בנוכחותה של החמסה. זהו משהו שאנו נושאים איתנו — לא כקישוט, אלא כקמע. כמסר. כזיכרון.

"כנפיים של סדר" היא יצירת תלת־ממד החוקרת את המתח שבין מבנה לחופש. הרשת הגאומטרית מייצרת תחושת סדר ונוקשות, אך מתוכה מגיחות דמויות פרפרים צבעוניות — רגע של תנועה, חיות וקלילות. העבודה מציבה את הצופה מול השאלה: עד כמה אנו נאחזים במבנים של סדר, ועד כמה אנו מאפשרים לחופש לפרוש כנפיים.

העבודה חוקרת את המפגש שבין סמליות, זהות ותפיסה דרך פרשנות פיסולית של גלגל המזלות. כל מזל משובץ בתוך רשת נפחים גאומטריים לבנים, שזוויותיהם יוצרות משחקי אור וצל המדמים נשימה של צבע עדין. סמלים מוזהבים חוצים את ההרכב ומזמינים התבוננות במתח שבין ארכיטיפים עתיקים למשמעות אישית.

“זרימה בטורקיז” היא יצירת קיר תלת־ממדית מדיטיבית, החוקרת חזרתיות, קצב ותנועה. תבניות שכבתיות יוצרות תחושת זרימה מתמשכת, בעוד גווני טורקיז מעניקים עומק ורוגע. העבודה מאזנת בין מבנה לספונטניות, ומדגישה כיצד מתוך החזרה מתגלים שונות ותנועה.